<h1>הלכ' ברכות לריטב"א פ"ו ס"ה</h1>
<h2>דף מה:</h2>
מצוה לאדם לענות אמן אחר כל ברכותיו, והוא בסוף שתי ברכות או יותר. בכל ענין שכשגמר ברכותיו יש לו רשות לשוח כגון בסוף ברכות של תורה ושל הלל ושל הפטרה ושל תפלה, אבל לא בין ברכה לברכה ולא בסוף ברכות של קריאת שמע של שחרית, שאסור להפסיק בין גאולה לתפילה כלל, אבל ברכות של קריאת שמע ערבית שנהגו היום להפסיק בינם ובין תפילה בקדיש עונה אמן אחר ברכה אחרונה של קריאת שמע שזו היא השכיבנו, כדי לעשות הכר שאותן פסוקים שאומר אחר כן אינם של ק"ש אלא תקנת אחרונים שתקנום במקום תפילה לפי שהיו מתפללים בשדות והיו (מכונים) [מסוכנים] להתאחר שם, ולפי שתפלת ערבית רשות לא היו חוששין להתפלל בצבור אלא אומרים פסוקים אלו שיש בהם י"ח הזכרות כנגד י"ח ברכות, והיו מברכין אחריהן ברכה אחת וחותם המלך בכבודו חי וקיים [ימלוך] עלינו לעולם ועד ועל כל מעשיו. ואחר כך הרוצה היה מתפלל לעצמו בביתו, ועכשיו נשאר הדבר על מנהגו אף ע"פ שבטל הטעם כמו שכתבתי בהלכות חנוכה, לפיכך יחיד שאומר ברכות של קריאת שמע כשגומר ברכת השכיבנו מתפלל לאלתר לסמוך גאולה לתפילה ואינו אומר אמן עד סוף ברכה אחרונה של י"ח.
